דָּבָר אַחֵר. וְעָלִיתָ מִיכָּן לְבֵית הַבְּחִירָה שֶׁלֹּא יִבָּנֶה אֶלָּא בְגוּבְהוֹ שֶׁלְּעוֹלָם. מַה טַעַם. כִּי בְּהַר קָדְשִׁי בְּהַר מְ֤רוֹם יִשְׂרָאֵל֙ אֶשְׁתְָּלֶ֔נּוּ וְנָשָׂ֤א עָנָף֙ וְעָ֣שָׂה פֶ֔רִי וגו'. וּבָאתָ לְרַבּוֹת בֵּית דִּין שֶׁבְּיַבְנֶה. רִבִּי זְעִירָא אוֹמֵר. לִשְׁאֵילָה.
Pnei Moshe (non traduit)
דבר אחר ועלית. דרשינן נמי על לשכת הגזית שהיתה בעזרה מיכן לבית הבחירה וכו':
כי בהר קדשי. הקדושה צריך שתהיה בגובה:
לרבות בית דין שביבנה. אם היו דנין שם וכדמפרש ר' זעירא לשאילה שהיו שואלין שם לפני בית דין הגדול דאלו למיתה הא תנן לקמן אין ממיתין אותו בבית דין שביבנה אלא שאם שאלו ביבנה בעוד שהיה הבית דין הגדול שם ואח''כ חזרו ללשכת הגזית ממיתין אותו אם המרה אח''כ ע''פ השאלה שביבנה:
הלכה: זָקֵן מַמְרֵא כול'. חָזַר לְעִירוֹ וְשָׁנָה וְלִימֵּד כול'. כְּתִיב כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֙ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט. מַגִּיד שֶׁבְּמוּפְלֵא שֶׁבְּבֵית דִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מִמְּךָ זֶה עֵצָה. דָּבָר זוֹ אֲגָדָה. בֵּין דָּ֨ם ׀ לְדָ֜ם בֵּין דַּם נִידָּה לְדַם בְּתוּלִים. בֵּין דַּם נִידָּה לְדַם זִיבָה לְדַם צָרַעַת. בֵּין דִּ֣ין לְדִ֗ין. בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת. בֵּין דִּ֣ין לְדִ֗ין. 55b בֵּין הַנִּסְקָלִין לַנִּשְׂרָפִין לַנֶּהֱרָגִין וְלַנֶּחֱנָקִין. בֵּין נֶ֨גַע֙ לָנֶ֔גַע. בֵּין מְצוֹרָע מוּסְגָּר לִמְצוֹרָע מוּחְלָט. בֵּין נֶ֨גַע֙ לָנֶ֔גַע. בֵּין נִיגְעֵי אָדָם לְנִגְעֵי בְגָדִים לְנִגְעֵי בָתִּים. דִּבְרֵי זוֹ הַשְׁקָיַית סוֹטָה וַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה וְטָהֳרַת הַמְצוּרָע. רִיבוֹת אֵילּוּ הָעֲרָכִים וְהַחֲרָמְים וְהַתְּמוּרוֹת וְהַהֶקְדֵּישׁוֹת. וְקַמְתָּ. וְקַמְתָּ מִבֵּית דִּין. וְעָלִיתָ זֹו הַֻעֲלִייָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' דודים דברי סופרים. קרובים ואהובים הם כדברי תורה:
וחכך. של הסופרים כיין הטוב של דברי תורה:
כי טובים דודיך. דברי סופרים האהובים יותר מיינה של תורה. וגרסי' להא בפ''ק דברכות אדברי ר''ע אני הייתי בדרך והטיתי לקרות כדברי ב''ש וכו' כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב''ה. וכן לקמן בפ''ב דע''ז:
גמ' ממך זו עצה. כלומר שיהא יועץ ויודע לעבר שנה ולקבוע חדשים:
דבר זו אגדה. בעל אגדה:
בין דם נידה לדם זיבה לדם צרעת. כלומר שנחלקו אם דם נדה הוא או שכבר עברו עלי' ג' ימים וזבה היא או שדם טהור לגמרי הוא שהוא דם צרעת ולאחד מהן נראה לו לטמא:
בין דין לדין בין הנסקלין וכו'. כלומר וכן נכלל בין דין לדין בדיני נפשות גופי' שנחלקו בדינים אלו:
ועלית זו עלייה. שצריך לילך לירושלם:
זֵָקֵן מַמְרֵא שֶׁהוֹרָה לַעֲשׂוֹת וְעָשָׂה חַייָב. הוּרָה וְלֹא עָשָׂה פָטוּר. הוֹרָה עַל מְנָת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פָּטוּר. הוֹרָה עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה חַייָב. אָמַר רִבִּי הִילָא. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כֵּן. אֲשֶׁ֨ר יַֽעֲשֶׂ֧ה. לֹא הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה. רַב הוּנָא אָמַר. הָיָה מְלַמֵּד הֲלָכָה וּבָא וְאַחַר כָּךְ אִירַע לוֹ בוֹ מַעֲשֶׂה. עוֹשִׂין לֹו מַעֲשֶׂה. אִם עַד שֶׁלֹּא עָשָׂה לִימֵּד. עוֹשִׂין לַאֲחֵרִים וְלֹא עוֹשִׂין לְעַצְמוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
תני ר' ישמעאל כן. דעד שיעשה הוא אם הורה סתם:
אשר יעשה. כתיב וכי לאו דהוא שיעשה בעצמו משמע א''נ אסיפא קאי וה''ק לאו דוקא הוא שיעשה אלא אפי' הורה ע''מ לעשות חייב:
היה מלמד. בעלמא קאי חכם שהיה מלמד הלכה ובא ואמר כך אני מקובל מפי רבי:
ואח''כ אירע לו בו מעשה. כלומר לא בשעה שלימד אלא אח''כ בא כמו זה למעשה:
עושין לו מעשה. עושין. לזה הדבר שלימד למעשה:
אם עד שלא עשה לימד. כלומר שהיה כאן איזה דבר לעשות הלכה למעשה. ובא זה ולימד שכך הוא מקובל ושיעשו כן דהוי לימד ובא בשעת מעשה:
עושין לאחרים ואין עושין לעצמו. אם המעשה לאחרים הוא עושין כמו שלמד ובא אבל אם הדבר הזה נוגע לעצמו הוא אין עושין כמו שלמד עכשיו בשעת מעשה לפי שנוגע בדבר הוא:
הורה. בפירוש על מנת שלא לעשות אלא להלכה פטור אע''פ שעשו אח''כ כהוראתו:
הורה ולא עשה פטור. אע''פ שהורה סתם:
הורה. בפירוש על מנת לעשות אע''פ שלא עשה הוא כהוראתו חייב שהרי הוא הורה לעשות:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר. הַנּוֹי וְהַכֹּחַ וְהָעוֹשֶׁר וְהַחָכְמָה וְהַשֵּׂיבָה וְהַכָּבוֹד וְהַבָּנִים לַצַּדִּיקִים נָאֶה לָהֶם וְנָאֶה לָעוֹלָם. מַה טַעַם. עֲטֶ֣רֶת תִּפְאֶ֣רֶת שֵׂיבָ֑ה בְּדֶ֥רֶךְ צְ֝דָקָ֗ה תִּימָּצֵא. עֲטֶ֣רֶת זְקֵינִים בְּנֵ֣י בָנִ֑ים וְתִפְאֶ֖רֶת בָּנִ֣ים אֲבוֹתָֽם׃ תִּפְאֶ֣רֶת בַּחוּרִ֣ים כּוֹחָם וַֽהֲדַ֖ר זְקֵינִים שֵׂיבָֽה׃ וְאוֹמֵר וְנֶ֥גֶד זְקֵינָיו כָּבֽוֹד׃ תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵילּוּ שֶׁבַע מִידּוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים בַּצַּדִּיקִים כּוּלָּן נִתְקַייְמוּ בְּרִבִּי וּבָנָיו. רִבִּי יוּחָנָן אוֹמֵר. כָּל שֶׁבַע מִידּוֹת שֶׁאָֽמְרוּ חֲכָמִים בַּצַּדִּיקִים הָיוּ בְרִבִּי. מָאן רִבִּי. הוּא רִבִּי הוּא רִבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. הוּא רִבִּי הוּא רִבִּי יוּדָן הַנָּשִׂיא הוּא רַבֵּינוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
הוא רבינו. הקדוש:
רבי שמעון בן מנסיא. איידי דאיירי בהאי ענינא דהוראה מייתי לה וכן הוא בתוספתא פ' י''א:
משנה: חוֹמֶר בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים מִבְּדִבְרֵי תוֹרָה הָאוֹמֵר אֵין תְּפִילִּין כְּדֵי לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה פָּטוּר חָמֵשׁ טוֹטָפוֹת לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים חַייָב׃ אֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ לֹא בְּבֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ וְלֹא בְּבֵית דִּין שֶׁבְּיַבְנֶה אֶלָּא מַעֲלִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלִַם וּמְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ עַד הָרֶגֶל וּמְמִיתִין אוֹתוֹ בָרֶגֶל שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִירָאוּ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין מְעַנִּין אֶת דִּינוֹ שֶׁל זֶה אֶלָּא מְמִיתִין אוֹתוֹ מִיָּד וְכוֹתְבִין וְשׁוֹלְחִין שְׁלוּחִים בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי נִתְחַייָב מִיתָה בְּבֵית דִּין׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' חומר בדברי סופרים. מה שפירשו לנו חכמים להמקרא שבתורה כגון תפילין שיהו ד' טוטפות:
ולא בבית דין שביבנה. אם שאלו לבית דין שבלשכת הגזית ואמרו לו וחזר לעירו ושהה שם ימים רבים עד שגלתה סנהדרי גדולה ליבנה ואחר כך הורה כבתחלה אין ממיתין אותו ביבנה אף על פי שסנהדרי גדולה שם ואף על פי שעדיין הבית קיים כיון שסנהדרי גדולה אינה יושבת במקומה בלשכת הגזית:
אלא מעלין וכו'. כלו' אם היו במקומם בלשכת הגזית מעלין אותו לשם:
וממיתין אותו ברגל. וכן הלכה:
הלכה: חוֹמֶר בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים כול'. אֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ כול'. חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דּוֹדִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְדִבְרֵי תוֹרָה וַחֲבִיבִים כְּדִבְרֵי תוֹרָה. וְחִכֵּ֕ךְ כְּיֵ֥ין הַטּ֛וֹב. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דּוֹדִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְדִבְרֵי תוֹרָה וַחֲבִיבִים יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה. כִּֽי טוֹבִ֥ים דּוֹדֶיךָ מִיָּיִֽן׃ רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. תֵּדַע לָךְ שֶׁדִּבְרֵי סוֹפְרִים חֲבִיבִין מִדִּבְרֵי תוֹרָה. שֶׁהֲרֵי רִבִּי טַרְפוֹן אִילּוּ לֹא קָרָא לֹא הָיָה עוֹבֵר אֶלָּא בַּעֲשֵׂה. וְעַל יְדֵי שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל נִתְחַייָב מִיתָה. עַל שֵׁם וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' דודים דברי סופרים. קרובים ואהובים הם כדברי תורה:
וחכך. של הסופרים כיין הטוב של דברי תורה:
כי טובים דודיך. דברי סופרים האהובים יותר מיינה של תורה. וגרסי' להא בפ''ק דברכות אדברי ר''ע אני הייתי בדרך והטיתי לקרות כדברי ב''ש וכו' כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב''ה. וכן לקמן בפ''ב דע''ז:
גמ' ממך זו עצה. כלומר שיהא יועץ ויודע לעבר שנה ולקבוע חדשים:
דבר זו אגדה. בעל אגדה:
בין דם נידה לדם זיבה לדם צרעת. כלומר שנחלקו אם דם נדה הוא או שכבר עברו עלי' ג' ימים וזבה היא או שדם טהור לגמרי הוא שהוא דם צרעת ולאחד מהן נראה לו לטמא:
בין דין לדין בין הנסקלין וכו'. כלומר וכן נכלל בין דין לדין בדיני נפשות גופי' שנחלקו בדינים אלו:
ועלית זו עלייה. שצריך לילך לירושלם:
תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל דִּבְרֵי תוֹרָה יֵשׁ בָּהֶן אִיסּוּר וְיֵשׁ בָּהֶן הֵיתֵר. יֵשׁ בָּהֶן קוּלִּים וְיֵשׁ בָּהֶן חוּמְרִין. אֲבָל דִּבְרֵי סוֹפְרִים כּוּלָּן חוֹמֶר. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הָאוֹמֵר. אֵין תְּפִילִּין כְּדֵי לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה פָּטוּר. חָמֵשׁ טוֹטָפוֹת לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים חַייָב. אָמַר רִבִּי חִינְנְא בְרֵיהּ דְּרִבִּי אָדָא בְשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִייָה. חֲמוּרִים דִּבְרֵי זְקֵינִים מִדִּבְרֵי נְבִיאִים. דִּכְתִיב אַל תַּטִּיפוּ יַטִּיפ֑וּן. וּכְתִיב אַטִּיף לְךָ֔ לַיַּי֖ן וְלַשֵּׁכָר֑ וגו'. נָבִיא וְזָקֵן לְמָה הֵן דּוֹמִין. לַמֶּלֶךְ שֶׁשָּׂלַח שְׁנֵי 56a פַּלְמֵנְטָרִין שֶׁלּוֹ לִמְדִינָה. עַל אֶחָד מֵהֶן כָּתוּב. אִם אֵינוֹ מַרְאֶה חוֹתָם שֶׁלִּי וְסֵמַנְטֵירִין שֶׁלִּי אַל תַּאֲמִינוּ לוֹ. וְעַל אֶחָד כָּתוּב. אַף עַל פְּי שֶׁאֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי וְסֵמַנְטֵירִין שֶׁלִּי תַּאֲמִינוּ לוֹ. כָּךְ בְּנָבִיא כָתוּב וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ א֖וֹת א֥וֹ מוֹפֵֽת. בְּרַם הָכָא. עַל פִּ֨י הַתּוֹרָ֝ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
יש בהן קולין. דלפעמים מצינו שהקל בהם כדקתני במתני' וכדמסיק:
דתנינן תמן. איידי דקאמר בברכות דתנינן תמן מעתיק הכא כן:
אל תטיפו יטיפון. פסוק הוא במיכה שהיה הנביא אומר להם בשם ה' שראוי למנוע מהם דברי נביאות הואיל ואינם משגיחין ומבזים דבריו כמו שאמר אל תטיפו יטיפון לא יטיפו לאלה לא יסג כלמות לפי שאינם חפצים אלא בדברי שקר וכזב כמו שמסיים שם לו איש הלך רוח ושקר כזב אטיף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה וצוה השם למנוע דברי נביאות מהם אבל בדברי הזקנים לא מצינו כן אלא אע''פ שאינם משגיחין אמרה תורה והגידו לך את דבר המשפט וענש להממרים ואינם שומעין הרי שחמורים דברי זקינים מדברי נביאים:
פלימנטרין. מלה לעז היא הבא בשליחות המלך לעשות ולפקח על הדבר נקרא פלימינטרוס:
סמנטירין. סימן כתב וחותם המלך:
ברם הכא ע''פ התורה אשר יורוך. אשר הם אומרים כך ציותה התורה מבלתי אות וסימן תאמין להם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source