Vayedaber

Sanhedrine

Daf 55b

משנה: חוֹמֶר בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים מִבְּדִבְרֵי תוֹרָה הָאוֹמֵר אֵין תְּפִילִּין כְּדֵי לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה פָּטוּר חָמֵשׁ טוֹטָפוֹת לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים חַייָב׃ אֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ לֹא בְּבֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ וְלֹא בְּבֵית דִּין שֶׁבְּיַבְנֶה אֶלָּא מַעֲלִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלִַם וּמְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ עַד הָרֶגֶל וּמְמִיתִין אוֹתוֹ בָרֶגֶל שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִירָאוּ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין מְעַנִּין אֶת דִּינוֹ שֶׁל זֶה אֶלָּא מְמִיתִין אוֹתוֹ מִיָּד וְכוֹתְבִין וְשׁוֹלְחִין שְׁלוּחִים בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי נִתְחַייָב מִיתָה בְּבֵית דִּין׃

Traduction

Sous un autre rapport, les paroles des docteurs sont plus graves que celles de la loi écrite. Ainsi, lorsque l’ancien enseigne ce qui est contraire à la parole du Pentateuque, s’il dit par exemple qu’il ne faut pas mettre des phylactères, il n’est pas condamné à mort, car tout le monde connaît cette loi de la Bible (Dt 6, 8), et l’ancien ne peut tromper personne. Mais s’il enseigne ce qui est contraire seulement à la tradition fixée par les docteurs, comme d’avoir 5 cases dans les phylactères (au lieu de 4), il est condamné. L’ancien qui agit contrairement à la décision du tribunal de Jérusalem, et qui est condamné à mort, n’est pas exécuté dans sa ville, ni même dans Yabneh (quand le tribunal se fut exilé à Yabneh), mais on l’amène à Jérusalem (quand le tribunal est encore là), et on le garde jusqu’à la fête prochaine, pour l’exécuter quand on s’y assemble de tous les pays en pèlerinage, selon ces mots (Dt 17, 13): tout le peuple l’apprendra et aura peur. C’est l’opinion de R. aqiba. R. Judah dit qu’il ne faut pas tourmenter le condamné, en lui faisant souffrir la longue attente de la mort, mais on l’exécutera de suite, et l’on écrit dans tous les pays: ''Tel individu, fils d’un tel, a été condamné à mort par le tribunal''.

Pnei Moshe non traduit

מתני' חומר בדברי סופרים. מה שפירשו לנו חכמים להמקרא שבתורה כגון תפילין שיהו ד' טוטפות:

ולא בבית דין שביבנה. אם שאלו לבית דין שבלשכת הגזית ואמרו לו וחזר לעירו ושהה שם ימים רבים עד שגלתה סנהדרי גדולה ליבנה ואחר כך הורה כבתחלה אין ממיתין אותו ביבנה אף על פי שסנהדרי גדולה שם ואף על פי שעדיין הבית קיים כיון שסנהדרי גדולה אינה יושבת במקומה בלשכת הגזית:

אלא מעלין וכו'. כלו' אם היו במקומם בלשכת הגזית מעלין אותו לשם:

וממיתין אותו ברגל. וכן הלכה:

הלכה: זָקֵן מַמְרֵא כול'. חָזַר לְעִירוֹ וְשָׁנָה וְלִימֵּד כול'. כְּתִיב כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֙ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט. מַגִּיד שֶׁבְּמוּפְלֵא שֶׁבְּבֵית דִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מִמְּךָ זֶה עֵצָה. דָּבָר זוֹ אֲגָדָה. בֵּין דָּ֨ם ׀ לְדָ֜ם בֵּין דַּם נִידָּה לְדַם בְּתוּלִים. בֵּין דַּם נִידָּה לְדַם זִיבָה לְדַם צָרַעַת. בֵּין דִּ֣ין לְדִ֗ין. בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת. בֵּין דִּ֣ין לְדִ֗ין. 55b בֵּין הַנִּסְקָלִין לַנִּשְׂרָפִין לַנֶּהֱרָגִין וְלַנֶּחֱנָקִין. בֵּין נֶ֨גַע֙ לָנֶ֔גַע. בֵּין מְצוֹרָע מוּסְגָּר לִמְצוֹרָע מוּחְלָט. בֵּין נֶ֨גַע֙ לָנֶ֔גַע. בֵּין נִיגְעֵי אָדָם לְנִגְעֵי בְגָדִים לְנִגְעֵי בָתִּים. דִּבְרֵי זוֹ הַשְׁקָיַית סוֹטָה וַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה וְטָהֳרַת הַמְצוּרָע. רִיבוֹת אֵילּוּ הָעֲרָכִים וְהַחֲרָמְים וְהַתְּמוּרוֹת וְהַהֶקְדֵּישׁוֹת. וְקַמְתָּ. וְקַמְתָּ מִבֵּית דִּין. וְעָלִיתָ זוֹ הָעֲלִיָּיה.

Traduction

De ce qu’il est écrit (ibid. 8): lorsqu’une affaire sera trop difficile pour toi à démêler, on conclut qu’il s’agit de l’homme le plus capable du tribunal de résoudre les difficultés (331)Siffri, section Shoftim, n° 152.. L’expression pour toi vise l’homme de conseil; le terme suivant DAVAR (affaire) a aussi le sens de parole (ou l’homme qui sait parler); entre le sang et le sang, entre celui des menstrues et celui de la virginité, ou entre celui des menstrues et celui d’une gonorrhée, ou de la lèpre; entre un jugement et l’autre, entre une cause financière et une question capitale, ou entre la pénalité de la lapidation et celle du feu, ou de la décapitation, ou de la strangulation; entre une plaie et l’autre, entre un lépreux enfermé provisoirement et celui qui l’est définitivement, entre les plaies des individus et celles des vêtements, ou des maisons. Les paroles; par ce terme on entend l’acte de faire boire l’eau d’épreuve à une femme soupçonnée d’adultère, ou la génisse sacrifiée pour un homicide au meurtrier inconnu, ou la purification qui suit la guérison d’un lépreux; de disputes, terme qui vise les estimations, les mises en anathème, les échanges, et les consécration, tu te lèveras, de la séance du tribunal, et tu monteras vers la ville qui exige une montée (ou Jérusalem).

Pnei Moshe non traduit

גמ' ממך זו עצה. כלומר שיהא יועץ ויודע לעבר שנה ולקבוע חדשים:

דבר זו אגדה. בעל אגדה:

בין דם נידה לדם זיבה לדם צרעת. כלומר שנחלקו אם דם נדה הוא או שכבר עברו עלי' ג' ימים וזבה היא או שדם טהור לגמרי הוא שהוא דם צרעת ולאחד מהן נראה לו לטמא:

בין דין לדין בין הנסקלין וכו'. כלומר וכן נכלל בין דין לדין בדיני נפשות גופי' שנחלקו בדינים אלו:

ועלית זו עלייה. שצריך לילך לירושלם:

הלכה: חוֹמֶר בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים כול'. אֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ כול'. חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דּוֹדִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְדִבְרֵי תוֹרָה וַחֲבִיבִים כְּדִבְרֵי תוֹרָה. וְחִכֵּ֕ךְ כְּיֵ֥ין הַטּ֛וֹב. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דּוֹדִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְדִבְרֵי תוֹרָה וַחֲבִיבִים יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה. כִּֽי טוֹבִ֥ים דּוֹדֶיךָ מִיָּיִֽן׃ רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. תֵּדַע לָךְ שֶׁדִּבְרֵי סוֹפְרִים חֲבִיבִין מִדִּבְרֵי תוֹרָה. שֶׁהֲרֵי רִבִּי טַרְפוֹן אִילּוּ לֹא קָרָא לֹא הָיָה עוֹבֵר אֶלָּא בַּעֲשֵׂה. וְעַל יְדֵי שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל נִתְחַייָב מִיתָה. עַל שֵׁם וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' דודים דברי סופרים. קרובים ואהובים הם כדברי תורה:

וחכך. של הסופרים כיין הטוב של דברי תורה:

כי טובים דודיך. דברי סופרים האהובים יותר מיינה של תורה. וגרסי' להא בפ''ק דברכות אדברי ר''ע אני הייתי בדרך והטיתי לקרות כדברי ב''ש וכו' כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב''ה. וכן לקמן בפ''ב דע''ז:

דָּבָר אַחֵר. וְעָלִיתָ מִיכָּן לְבֵית הַבְּחִירָה שֶׁלֹּא יִבָּנֶה אֶלָּא בְגוּבְהוֹ שֶׁלְּעוֹלָם. מַה טַעַם. כִּי בְּהַר קָדְשִׁי בְּהַר מְ֤רוֹם יִשְׂרָאֵל֙ אֶשְׁתְָּלֶ֔נּוּ וְנָשָׂ֤א עָנָף֙ וְעָ֣שָׂה פֶ֔רִי וגו'. וּבָאתָ לְרַבּוֹת בֵּית דִּין שֶׁבְּיַבְנֶה. רִבִּי זְעִירָא אוֹמֵר. לִשְׁאֵילָה.

Traduction

Selon une autre explication, tu monteras pour te rendre de là à la maison d’élection (332)Ibid., section Eqeb, n° 37., qui ne sera érigée que sur une hauteur de la terre, comme il est dit (Ez 17, 23): Sur la haute montagne d’Israël je le planterai, et là il produira des branches et donnera du fruit. – Et tu viendras -continue le verset de (Dt 17, 8); ce terme superflu vise l’extension au tribunal de Yabneh (si le tribunal supérieur s’y installe); c’est-à-dire, explique R. Zeira, en cas d’une consultation faite devant ce tribunal (333)''Si ensuite l'ancien s'est monté rebelle, on le ramènera dans la '''' cellule au bois '''', où on le condamne à mort. V. Derenbourg, ibid., p. 321.''.

Pnei Moshe non traduit

דבר אחר ועלית. דרשינן נמי על לשכת הגזית שהיתה בעזרה מיכן לבית הבחירה וכו':

כי בהר קדשי. הקדושה צריך שתהיה בגובה:

לרבות בית דין שביבנה. אם היו דנין שם וכדמפרש ר' זעירא לשאילה שהיו שואלין שם לפני בית דין הגדול דאלו למיתה הא תנן לקמן אין ממיתין אותו בבית דין שביבנה אלא שאם שאלו ביבנה בעוד שהיה הבית דין הגדול שם ואח''כ חזרו ללשכת הגזית ממיתין אותו אם המרה אח''כ ע''פ השאלה שביבנה:

זָקֵן מַמְרֵא שֶׁהוֹרָה לַעֲשׂוֹת וְעָשָׂה חַייָב. הוּרָה וְלֹא עָשָׂה פָטוּר. הוֹרָה עַל מְנָת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פָּטוּר. הוֹרָה עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה חַייָב. אָמַר רִבִּי הִילָא. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כֵּן. אֲשֶׁ֨ר יַֽעֲשֶׂ֧ה. לֹא הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה. רַב הוּנָא אָמַר. הָיָה מְלַמֵּד הֲלָכָה וּבָא וְאַחַר כָּךְ אִירַע לוֹ בוֹ מַעֲשֶׂה. עוֹשִׂין לֹו מַעֲשֶׂה. אִם עַד שֶׁלֹּא עָשָׂה לִימֵּד. עוֹשִׂין לַאֲחֵרִים וְלֹא עוֹשִׂין לְעַצְמוֹ.

Traduction

Si un vieillard opposé à la décision du tribunal professe la doctrine contraire à exécuter, et agit de même, il est condamnable; s’il enseigne vaguement un avis opposé à un tribunal, sans agir en conséquence, il n’est pas condamnable; s’il professe un avis opposé, à condition formelle de ne pas être exécuté, il n’est pas condamnable; mais s’il professe un avis opposé en conseillant de le suivre, lors même qu’il ne met pas cet avis en pratique, il est condamnable. R. Ila dit que R. Ismaël a enseigné de même que l’accomplissement par l’ancien entraîne sa culpabilité; car il est écrit (ibid.): qu’il fait. R. Houna dit: si un docteur enseigne un point de doctrine disant l’avoir appris ainsi, puis il a occasion de mettre cet avis en pratique, on considère rétroactivement son enseignement comme fait en vue de la pratique. Si quelqu’un professe un avis qu’il accomplit aussitôt après et que l’action concerne d’autres, on peut l’imiter, non si elle intéresse celui-là même qui l’accomplit.

Pnei Moshe non traduit

הורה ולא עשה פטור. אע''פ שהורה סתם:

הורה. בפירוש על מנת שלא לעשות אלא להלכה פטור אע''פ שעשו אח''כ כהוראתו:

הורה. בפירוש על מנת לעשות אע''פ שלא עשה הוא כהוראתו חייב שהרי הוא הורה לעשות:

תני ר' ישמעאל כן. דעד שיעשה הוא אם הורה סתם:

אשר יעשה. כתיב וכי לאו דהוא שיעשה בעצמו משמע א''נ אסיפא קאי וה''ק לאו דוקא הוא שיעשה אלא אפי' הורה ע''מ לעשות חייב:

היה מלמד. בעלמא קאי חכם שהיה מלמד הלכה ובא ואמר כך אני מקובל מפי רבי:

ואח''כ אירע לו בו מעשה. כלומר לא בשעה שלימד אלא אח''כ בא כמו זה למעשה:

עושין לו מעשה. עושין. לזה הדבר שלימד למעשה:

אם עד שלא עשה לימד. כלומר שהיה כאן איזה דבר לעשות הלכה למעשה. ובא זה ולימד שכך הוא מקובל ושיעשו כן דהוי לימד ובא בשעת מעשה:

עושין לאחרים ואין עושין לעצמו. אם המעשה לאחרים הוא עושין כמו שלמד ובא אבל אם הדבר הזה נוגע לעצמו הוא אין עושין כמו שלמד עכשיו בשעת מעשה לפי שנוגע בדבר הוא:

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר. הַנּוֹי וְהַכֹּחַ וְהָעוֹשֶׁר וְהַחָכְמָה וְהַשֵּׂיבָה וְהַכָּבוֹד וְהַבָּנִים לַצַּדִּיקִים נָאֶה לָהֶם וְנָאֶה לָעוֹלָם. מַה טַעַם. עֲטֶ֣רֶת תִּפְאֶ֣רֶת שֵׂיבָ֑ה בְּדֶ֥רֶךְ צְ֝דָקָ֗ה תִּימָּצֵא. עֲטֶ֣רֶת זְקֵינִים בְּנֵ֣י בָנִ֑ים וְתִפְאֶ֖רֶת בָּנִ֣ים אֲבוֹתָֽם׃ תִּפְאֶ֣רֶת בַּחוּרִ֣ים כּוֹחָם וַֽהֲדַ֖ר זְקֵינִים שֵׂיבָֽה׃ וְאוֹמֵר וְנֶ֥גֶד זְקֵינָיו כָּבֽוֹד׃ תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵילּוּ שֶׁבַע מִידּוֹת שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים בַּצַּדִּיקִים כּוּלָּן נִתְקַייְמוּ בְּרִבִּי וּבָנָיו. רִבִּי יוּחָנָן אוֹמֵר. כָּל שֶׁבַע מִידּוֹת שֶׁאָֽמְרוּ חֲכָמִים בַּצַּדִּיקִים הָיוּ בְרִבִּי. מָאן רִבִּי. הוּא רִבִּי הוּא רִבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. הוּא רִבִּי הוּא רִבִּי יוּדָן הַנָּשִׂיא הוּא רַבֵּינוּ.

Traduction

R. Simon b. Menasia dit (334)Tossefta à ce, ch. 11. Cf. traité Avot 6, 8.: la beauté, la force, les richesses, les honneurs, la sagesse, la vieillesse (vénérable), la postérité sont la parure des justes, leur joie et celle du monde, comme il est dit (Pr 16, 31): Les cheveux blancs sont une couronne d’honneur qui se trouve dans le chemin de la justice. Il est dit aussi (ibid. 17, 6): la couronne des vieillards, ce sont leurs petits-enfants, et la gloire des enfants ce sont leurs pères. Et ailleurs (ibid. 20, 29): La force des jeunes gens est leur gloire, et les cheveux blancs sont l’honneur des vieillards, et enfin (Is 24, 23): la lune rougira de honte et le soleil sera confus, quand l’Eternel régnera, etc., et que ses vieillards seront environnés de gloire. On a enseigné que R. Simon b. Gamliel dit: les sept qualités (précitées), que les docteurs aiment à rencontrer chez les justes, se trouvaient toutes réalisés par Rabbi et ses fils. R. Yohanan dit aussi les avoir trouvées tous chez Rabbi. -Qui est Rabbi? -C’est R. Juda Nassi (exilarque). R. Aboun dit: le nom de Rabbi s’applique à la même personne que R. Juda Nassi, appelé aussi Rabbenu (notre maître) (335)Le saint, ajoute le commentaire..

Pnei Moshe non traduit

רבי שמעון בן מנסיא. איידי דאיירי בהאי ענינא דהוראה מייתי לה וכן הוא בתוספתא פ' י''א:

הוא רבינו. הקדוש:

Sanhedrine

Daf 56a

תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל דִּבְרֵי תוֹרָה יֵשׁ בָּהֶן אִיסּוּר וְיֵשׁ בָּהֶן הֵיתֵר. יֵשׁ בָּהֶן קוּלִּים וְיֵשׁ בָּהֶן חוּמְרִין. אֲבָל דִּבְרֵי סוֹפְרִים כּוּלָּן חוֹמֶר. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הָאוֹמֵר. אֵין תְּפִילִּין כְּדֵי לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה פָּטוּר. חָמֵשׁ טוֹטָפוֹת לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים חַייָב. אָמַר רִבִּי חִינְנְא בְרֵיהּ דְּרִבִּי אָדָא בְשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִייָה. חֲמוּרִים דִּבְרֵי זְקֵינִים מִדִּבְרֵי נְבִיאִים. דִּכְתִיב אַל תַּטִּיפוּ יַטִּיפ֑וּן. וּכְתִיב אַטִּיף לְךָ֔ לַיַּי֖ן וְלַשֵּׁכָר֑ וגו'. נָבִיא וְזָקֵן לְמָה הֵן דּוֹמִין. לַמֶּלֶךְ שֶׁשָּׂלַח שְׁנֵי 56a פַּלְמֵנְטָרִין שֶׁלּוֹ לִמְדִינָה. עַל אֶחָד מֵהֶן כָּתוּב. אִם אֵינוֹ מַרְאֶה חוֹתָם שֶׁלִּי וְסֵמַנְטֵירִין שֶׁלִּי אַל תַּאֲמִינוּ לוֹ. וְעַל אֶחָד כָּתוּב. אַף עַל פְּי שֶׁאֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי וְסֵמַנְטֵירִין שֶׁלִּי תַּאֲמִינוּ לוֹ. כָּךְ בְּנָבִיא כָתוּב וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ א֖וֹת א֥וֹ מוֹפֵֽת. בְּרַם הָכָא. עַל פִּ֨י הַתּוֹרָ֝ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

יש בהן קולין. דלפעמים מצינו שהקל בהם כדקתני במתני' וכדמסיק:

דתנינן תמן. איידי דקאמר בברכות דתנינן תמן מעתיק הכא כן:

אל תטיפו יטיפון. פסוק הוא במיכה שהיה הנביא אומר להם בשם ה' שראוי למנוע מהם דברי נביאות הואיל ואינם משגיחין ומבזים דבריו כמו שאמר אל תטיפו יטיפון לא יטיפו לאלה לא יסג כלמות לפי שאינם חפצים אלא בדברי שקר וכזב כמו שמסיים שם לו איש הלך רוח ושקר כזב אטיף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה וצוה השם למנוע דברי נביאות מהם אבל בדברי הזקנים לא מצינו כן אלא אע''פ שאינם משגיחין אמרה תורה והגידו לך את דבר המשפט וענש להממרים ואינם שומעין הרי שחמורים דברי זקינים מדברי נביאים:

פלימנטרין. מלה לעז היא הבא בשליחות המלך לעשות ולפקח על הדבר נקרא פלימינטרוס:

סמנטירין. סימן כתב וחותם המלך:

ברם הכא ע''פ התורה אשר יורוך. אשר הם אומרים כך ציותה התורה מבלתי אות וסימן תאמין להם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source